יוחנן עמד על חוף הים באי פטמוס וצפה אל הערים שמעבר לים, ערים שבהן היו קהילות של מאמינים שהוא הכיר ואהב, קהילות שבהן לימד את דבר אלוהים. לעת זקנה, בהיותו בגלות, הוא עמד והביט אליהן בגעגועים ולפתע שמע קול גדול, את קולו של ישוע, קורא לו לכתוב איגרות לשבע הקהילות. בספר זה נשמע איך כל אחת מהאיגרות הוצגה בקהילה ש אליה נועדה, ומה המסר שלה.
אחר כך נפתחו השמיים לעיני יוחנן, והוא ראה את כס אלוהים ואת צבא השמיים במלוא הדרם. ישוע הראה לו בחזון מה יתרחש בעתיד. הוא הראה לו את הדברים הנוראים שיקרו לבני האדם החוטאים, אבל גם את מה שיקרה לילדי אלוהים. בהמשך ראה יוחנן שמיים חדשים וארץ חדשה. לבסוף ראה את ירושלים החדשה יורדת מהשמיים, את עיר הקודש שרק מי ששמו כתוב בספר החיים ייכנס אליה.
יוחנן כתב למען המאמינים בכל הדורות ולמעננו את כל מה שראה ושמע, ודבריו, המתוארים כל כך יפה בספר האחרון של הכתובים, מובאים כאן בתמציתם לקוראינו.
"בוא נא, האדון ישוע", מתפלל יוחנן בסוף ספרו, ואנחנו מתפללים איתו.
עמודים: 39
כריכה: רכה
מסת"ב: 978-965-7046-26-5


