ההיסטוריה של הגפן/ CWI

 

שליחות רפורמית בישראל

 

"ואם מעידתם היא עושר לעולם והפסדם הוא עושר לגויים, שלמותם – על אחת כמה וכמה! … אם הדחתם היא ריצוי בשביל העולם, מה תהיה השבתם אם לא תקומה ממוות אלי חיים?" (אל הרומים יא 12, 15).

 

הארגון עדות משיחית לישראל (Christian Witness to Israel), שהוצאת הגפן היא זרוע הביצוע שלו בישראל, נוצר מהתמזגות של שני ארגוני בישור: הארגון הבינלאומי להפצת הבשורה בקרב היהודים (The International Society for Evangelization of the Jews), והארגון להפצת הבשורה בברביקן (The Barbican Mission to the Jews), לונדון. שני הארגונים קיבלו השראה מהעובדה ש"בשורת המשיח… היא כוח האלוהים להושיע את כל מי שמאמין, את היהודי בראשונה…" (אל הרומים א 16).

במחצית הראשונה של המאה התשע עשרה התקיימו מספר פגישות באנגליה ובסקוטלנד במטרה להחליט על נקיטת שורת צעדים כדי להביא את הבשורה ליהודים. ב-7 בנובמבר 1842 התקיימה פגישה בקהילה הסקוטית הלאומית בלונדון (The National Scott Church, Regent Square, London) במטרה להקים איגוד בריטי להפצת הבשורה בקרב היהודים (The British Society for the Propagation of the Gospel among the Jews).

בפגישה השתתף גם רוברט מק-צ'יין שבשנת 1839 שב מארץ ישראל עם חזון לייסד פעילות במקום. הוסכם בפגישה על שיתוף פעולה עם אירגון קהילת השליחות הסקוטית ליהודים (The Church of Scotland's Mission to the Jews). הארגון הבריטי נהפך בהמשך לאיגוד הבינלאומי להפצת הבשורה בקרב היהודים (The International Society for the Evangelization of the Jews). ב-1879 החלה לפעול באזור ברביקן בלונדון סוכנות להפצת הבשורה בקרב היהודים בניהול יהודים-משיחיים (An Agency for Gospel Work among the Jews conducted by Hebrew Christians) , וב-1891 הוא נהפך לשליחות ברביקנית ליהודים (The Barbican Mission to the Jews).

הפעילות של שני הארגונים התרחבה במהירות לערי הפרובינציה והוקמו סניפים ביבשת אירופה, במיוחד במזרח פולין, שם יהודים רבים הגיבו לבשורה. הפעילות בפלשתינה החלה עם מינויו של וויליאם מנינג ב-1847 לתפקיד הנציג הראשון של האיגוד.

ב-1914 מבשר יהודי בשם יוסף מארגון Plymouth Brethren בנה בית מיסיון רחב ידיים במורדות הר הכרמל בחיפה (רחוב הגפן היום). מלחמת העולם השנייה וההשמדה השיטתית של 6 מיליון היהודים תחת המשטר הנאצי, הביאו להקפאת פעילותNo name 9 הבישור באירופה, אבל עתה היא התחילה להתפתח במדינות אחרות.

עם ישראל היה מפוזר בגולה, אבל הוגי דעות רציונליסטים החליטו להקים מולדת ליהודים בארץ אבותיהם. הפוגרומים ברוסיה דרבנו את הציונים הראשונים הללו לחזור לארץ, וב-1897 חנך תיאודור הרצל את הקונגרס הציוני הראשון. הצהרת בלפור מ-1917 שקבעה שישראל היא מדינתו של העם היהודי, והמהפכה הבולשביקית בסוף אותה שנה, עודדו יהודים לשוב לארץ אחרי גלות של אלפיים שנה.

Miss Newson_Mrs Christie_ Dr. Churcher_ Dr.Christies_ Grand daughter (Northfield)_ Miss Constance Churcher_ Gienald Northfield_ sister Caroline_Mrsההצהרה על הקמת ישראל הביאה למדינה זרם גדול של מהגרים, ששוכנו במעברות. אחת המעברות שכנה ליד המתחם של עדות משיחית לישראל ברחוב הגפן בחיפה, ואנשי הסגל, ד"ר ג'יימס צ'רצ'ר וד"ר ברוך פוקרוי, וצוות אחיות מסורות הפעילו מרפאה כשירות למהגרים החולים ואובדי העצות שהתגוררו במעברה. התוצאה של פעילותם הייתה עדות בלתי נשכחת. לאורך כל הדרך הצוות הכריז את הבשורה ועבד בשיתוף פעולה צמוד עם קהילת המאמינים בחיפה. ד"ר ג'יימס צ'רצ'ר, מנהל אזורי של פעילות הארגון בישראל דאז, היה כה מוערך עד שקיבל את מפתחות העיר חיפה!

כבר בהתחלה פעל האיגוד לפי עקרונות הכתובים. הפעילות כללה סיוע מתוכנן היטב ליהודים, עידוד קהילות מקומיות, מתן חינוך תיאולוגי, ודאגה מעשית לאנשים שבקרבם הצוות חי  ועבד. הפעילות של עדות משיחית לישראל מבוססת על האמונה המשיחית, על עקרונות ספר הבריתות ועל המחויבות לעקרונות ההיסטוריים של הקהילה הרפורמית.

ישראלי צעיר בשם שבתאי רוהולד הצטרף לפעילות ב-1919 ועזר למר יוסף לייסד מרפאה ומרכז בישור במבנה שהקים ברחוב הגפן בחיפה. שבתאי רוהולד, בנו של רבי נפתלי רוהולד, נולד בירושלים ב-1876, ונושע לאחר היכרותו עם מר יוסף.

רוהולד סיים לימודים באוניברסיטת גלזגו ובמכללה המשיחית לתיאולוגיה בעיר אדינבורג (The Free Church College in Edinburgh). בשנים 1906-1897 שירת כממונה בארגון Bonar Memorial Mission to the Jews בגלזגו . ב-1908 נענה להזמנה לשרת בקהילה פרסבטריאנית בטורונטו, שם עזר בהקמת בית הכנסת העברי-משיחי הראשון. הוא גם השתתף בייסוד האגודה העברית-משיחית באמריקה ( the Hebrew-Christian Alliance of America).

מר יוסף הציע לתת את המבנה על מורדות הר כרמל שבבעלותו לרוהולד, אך האחרון חשב שעדיף ליוסף להעביר את הרכוש לאיגוד יהודי בריטניה (The British Jews Society), כפי שנקרא אז ארגון עדות משיחית לישראל. שנתיים לאחר מכן הציע רוהולד לארגון יהודי בריטניה לשרת כנציגה בפלשתינה, והקהילה החופשית של סקוטלנד (Free Church of Scotland) הזמינה את האיגוד לייצג אותה בפעילות בישור בקרב היהודים. כך התבסס קשר מתמשך בין עדות משיחית לישראל והקהילה החופשית של סקוטלנד.

רוהולד הבלתי נלאה, שכבר היה מוכר היטב בארץ, חצה את הארץ רכוב על גבי חמור בלתי נלאה גם כן, ייצג את העם היהודי בפני השלטונות הבריטיים, וגם לקח חלק פעיל בהקמתה לתחייה של המדינה היהודית. לא בכדי רוהולד  היה בין המוזמנים לחגיגת הפתיחה של האוניברסיטה העברית בירושלים בשנת 1925. הוא ייסד בארץ מרפאה ושירות הפצה של ספרות משיחית. ואת המורשת הזו ממשיכה הוצאת הגפן עד היום.

רוהולד נפטר בקהיר בשנת 1931 ואשתו החליפה אותו בעבודה. היא המשיכה בתפקיד עד ,1960 אז הוחלפה בד"ר ג'יימס צ'רצ'ר שהצטרף לפעילות בשנת 1924 ועבד מאז תחת ניהולם של בני הזוג רוהולד.

ד"ר צ'רצ'ר נולד בשנת 1898 וקיבל הכשרה במוסד ללימודי תיאולוגיה (Bible Training Institute) בגלזגו ובבית החולים סיינט תומס בלונדון. הוא התחיל את פעילותו ברובע היהודי במזרח לונדון בארגון שנקרא BJS Gilead Medical Mission. בתקופת המנדט הבריטי ובשנים הראשונות להקמת המדינה היה צורך גדול בשירותי רפואה והוא עבר לפלשתינה בשנת 1924.

מלכתחילה צוות הארגון הפיץ את הבשורה ועבד בשיתוף פעולה צמוד עם המאמינים בחיפה, שקהילתם היוותה בסיס לפעילות.

ד"ר ג'יימס צ'רצ'ר שירת בנאמנות עד שנת 1977. בשנת 1937 זכה בעיטור ממלך אנגליה, וסמוך לפרישתו ב-1977 קיבל עיטור ממלכת אנגליה אליזבת. ד"ר צ'רצ'ר היה מבשר מהדור הישן: איתן, בעל עקרונות, אדיב וג'נטלמן. למרות שלא היה יהודי, היה לחבר מכובד בקהילה היהודית בחיפה.

בשנים שלאחר מכן, הארגון עדות משיחית לישראל פתח בחיפה חנות ספרים משיחית, הגפן, כשירות לציבור המקומי וכדי להביא את הבשורה לקהל רחב יותר. פעילות זו הועברה בסופו של דבר לקהילת בית חסדא שממשיכה בהפעלת החנות ושמה שונה לספרי איכות. החנות מספקת ספרות משיחית בעברית ואנגלית – שחלקם ראו אור בהוצאת הגפן!

פעילות הארגון בתחום הרפואה ובתחום הספרות נמשכה בשנות השבעים. עם התפתחות תחום הרפואה בישראל, הצטמצמה פעילות המשלחת הרפואית והופסקה בשלבים. בסופו של דבר הועברה המרפאה לקהילת בית חסדא, וד"ר פוקרוי המשיך לעבוד ולשרת בבית אבות משיחי, אבן עזר, שסמוך לקהילה.

בשנת 1975 מונה ברוך מעוז לתפקיד מנהל הוצאת הגפן, ומשרדי הארגון עברו מחיפה למרכז הארץ. מעוז עסק בכתיבה, תרגום ועריכת ספרות משיחית עד פרישתו מניהול בשנת 2006. בין היתר יזמה הוצאת הגפן את תרגום ספרי התנ"ך לעברית מודרנית שנקרא סדרת העדות. חמשת כרכי הסדרה מלווים באיורים מרהיבים בני הנעורים והדור הצעיר. פרסום הכרך החמישי והאחרון נחגג באמצע 2012. בימים אלה עוסקת הוצאת הגפן בתרגום הברית החדשה כחלק מפרויקט זה.

בין הספרים הראשונים שפרסמה הוצאת הגפן היו: אותות ושליחים, מאת וולט צ'אנטרי; השעה השקטה מאת אוסטין פלפס, ספר בנושא תפילה עם פרק המוקדש לתפילות מהסידור, מזמורי תהילים ותפילות של מחברים משיחיים מחו"ל; וספר על חיי משפחה מאת ג'יי אדאמס. מאז פרסמה הוצאת הגפן ספרים רבים בנושאי בישור, תלמידות ותיאולוגיה.

דוד צדוק, קצין צה"ל בדימוס, ורועה קהילת חסד ואמת, שב לישראל בשנת 2006 לאחר שהשלים לימודי תיאולוגיה בארה"ב, ולבקשת הנהלת הארגון באנגליה ומועצת המנהלים של עמותת הגפן בישראל, בה הוא משמש שנים רבות כיו"ר, החל לנהל את הוצאת הגפן.

לקריאת עדותו של דוד, לחץ כאן

תחת ניהולו של דוד, הרחיבה הוצאת הגפן את שירותה בישראל. החזון של הוצאת הגפן הוא לתמוך בקהילות בישראל במשימה שניתנה להן מאלוהים בתחומי הבישור והתלמידות. הוצאת הגפן ממשיכה להוציא לאור ספרי פרשנות איכותיים כדי לאפשר למאמינים ללמוד את דבר אלוהים, וממשיכה לפרסם ספרים שנועדו לעזור להורים לגדל את ילדיהם במוסר ה' ובתוכחתו.

לצפייה בחלק מהפרויקטים שהוצאת הגפן עובדת עליהם, לחץ כאן. לצפייה ברשימת הפרסומים שלנו, בקר בחנות הדיגיטלית שלנו.